#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שיח. תנן אין להם זה על זה אלא תרעומות באלו אופנים ומדוע? ()	"א. כשאחד מן הפועלים הטעה את חבירו&nbsp;<sup>רכא</sup>&nbsp;שאמר לו בעה""ב בשלש ואמר להם בארבע, ובכל אופנים הבאים התרעומת על השליח שאמר להם בד' ומקבלים ג': 1) כשאמר להם שכרכם על בעה""ב ויש שנשכרים בארבע ויש שנשכרים בשלש, שאמרו לו אם לא שאמרת לנו בארבע היינו טורחים ונשכרים בארבע&nbsp;<sup>רכב</sup>.2) שכולם נשכרים בשלש, אלא שמיירי בפועלים שיש להם שדות שהם שלהם, שאמרו לו אם לא שאמרת לנו בארבע היה לנו זלזול לעבוד כשכיר.3) בפועלים רגילים שאומרים לו שכיון שאמרת לנו בארבע טרחנו ועשינו עבודה מעולה ששוה ארבע, ואין הדבר ניכר כגון שחפרו חריץ והתמלא במים.ב. כשאחד מן הפועלים הטעה את חבירו שאמר לו בעה""ב בארבע ואמר להם בשלש והם סברו וקבלו אך יש להם תרעומת שאומרים לו אל תמנע טוב מבעליו&nbsp;<sup>רכג</sup>.ג. כשחזרו הפועלים או בעה""ב לפני שהלכו למקום המלאכה&nbsp;<sup>רכד</sup>&nbsp;ואינו דבר האבד&nbsp;<sup>רכה</sup>. וביארו התוס' (ד""ה אין) דמיירי שכשחוזר עוד ימצאו להשתכר, ומ""מ יש עליו תרעומת שעתה לא ימצאו אלא ע""י טורח.<span style=""color: #504f4b;""><br></span><span style=""color: #504f4b; font-size: 12pt !important;"">רכא. והרשב""א הביא שבירושלמי פירש שבעל הבית הטעה את הפועלים שאמר להם תבואו עמי כדרך שבאו חברכם, אמרו לו ובכמה באו, אמר להם בחמשה חמשה רובם, ואשתכח בסוף עשר עשר היו רובם, וכן בפועלים שהטעו את בעל הבית על דרך זה. והרשב""א הקשה על פי' זה וכתב שלבבלי אין נראה דעת הירושלמי.<br>רכב. כתב הרי""ף (הובא ברא""ש סי' א) דכיון דשני שליח שליחותיה בטלה לה שליחותיה והוה ליה כמאן דעבד לה סתמא, דדינא דשקלי כמנהג המדינה. ואפי' אי איכא מאן דאיתגר בתלתא ואיכא מאן דמיתגר בד' לא שקלי אלא תלתא, דדעתיה דאיניש אתרעא זולא ועלייהו רמיא לגלויי ליה לבעה""ב דלא איתגרו אלא בד'.<br>רכג. כתב הרי""ף (שם) ואע""ג דשויא עבידתייהו ד' לא שקיל אלא ג' דסבור וקביל ואוזולי קמוזלי גביה.<br>רכד. כתב הרא""ש (סי' ב) דה""ה אם הלכו ומוצאים עוד להשתכר אין להם אלא תרעומת.<br>רכה. כתב הרי""ף שלתירוצים הקודמים אם חזרו זה בזה ולא באו לעשות מלאכה בדבר שאין אבד אפילו תרעומת אין להם זה על זה.</span>"	"ב""מ עו.-עו: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שיט. קבלו קמה לקצור בשני סלעים, קצרו חציה והניחו חציה. כמה נותן להם ומדוע אם כשבא לשכור שכיר לחציה אינו מוצא בפחות מששה דינרים? 	"לת""ק נותן להם סלע שכך מגיע להם לפי חשבון תנאם ולית ליה כל החוזר ידו על התחתונה. לר' דוסא ולתנא דמתניתין כל החוזר בו ידו על התחתונה ונותן להם שקל, ויעכב שכר מה שעשו כדי לשכור פועלים ולגמור לפי תנאו הראשון."	"ב""מ עו:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכ. מה הדין ומדוע: 1) שכר פועלים לרפקא [לחרוש וי""מ לעדור] ובא גשם ומלאה מים 2) שכר פועלים להשקות ובא גשם 3) או גדל הנהר 4) או פסק הנהר באמצע היום? "	"1) אם סיירוה מאורתא פסידא דפועלים שלא היה להם לילך בבוקר ואינו נותן להם כלום שמזלם גרם. אם לא סיירוה מאורתא פסידא דבעל הבית שהפועלים אומרים לו מי יאמר שלשדה זו שכרתנו, ועליו היה לתת לב לדבר ולהודיעם אם תמצאו שדה לחה לא אתן לכם כלום, ונותן להם כפועל בטל.2) פסידא דפועלים ואינם מקבלים כלום. והתוס' (ד""ה ואתא) הביאו שיש שגרסו ואתא מטרא בלילה, וביארו בשני אופנים: א. שסיירוה מאורתא וכדלעיל. ב. שלא סיירוה מאורתא, שכיון שרוב השדות מתמלאות מהגשם היה להם לידע שאין צורך בעבודתם.3) פסידא דבעל הבית ונותן להם כפועל בטל, שהפועלים אינם יודעים במנהג שדהו שיהא נהר עולה להשקותו ועליו היה להודיעם.4) אם לא רגיל דפסיק פסידא דפועלים <sup>רכו</sup>. אם רגיל דפסיק אם הפועלים בני אותה העיר פסידא דפועלים ואם אינם בני אותה העיר פסידא דבעל הבית <sup>רכז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רכו.  כתב הרא""ש  (סי' ג')  דכל אונסא דלא איבעי להו לאסוקי אדעתייהו לא פועל ולא בעה""ב א""נ תרוייהו איבעי להו לאסוקי אדעתייהו פסידא דפועלים, דהמוציא מחבירו עליו הראיה וידו על התחתונה. וכ""כ התוס' עט,א ד""ה אלא.
<br>רכז.  כתב הרא""ש דאיבעי ליה לבעה""ב </span>"	"ב""מ עו: - עז. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכא. כיצד מתפרשת המשנה 1) כל המשנה ידו על התחתונה 2) וכל החוזר בו ידו על התחתונה? 	1) שנתן צמר לצבע לצבעו אדום וצבעו שחור, שהלכה כר' יהודה שאמר שאם השבח יותר על היציאה נותן לו את היציאה ואם יציאה יתירה על השבח נותן לו את השבח.2) שיד פועל על התחתונה וכר' דוסא. ואיבעית אימא לענין שמכר שדה לחבירו באלף זוז ונתן לו מהן מאתים זוז, בזמן שהמוכר חוזר בו יד לוקח על העליונה רצה אומר לו תן לי מעות או תן לי קרקע כנגד מעותי, בזמן שלוקח חוזר בו יד מוכר על העליונה רצה אומר לו הילך מעותיך או הילך קרקע כנגד מעותיך.	"ב""מ עו.- עז:"		
